<h1>לאוין לדעת הרמב"ן ששכח הרמב"ם בספר המצות</h1>
<h2>דף י:</h2>
המצוה הי"ד שנמנע החולץ ליבמתו שלא יבא עליה ולא ישאנה אחרי הפרדה ממנו בחליצה. ואין העניין שיחזור עליה איסור אשת אח כיון שעברה מהם מצות היבום. שאם כן יהיה מחוייב עליה כרת כחיוב אשת אח שלא במקום יבום. אבל צוה ית' באשת אח שאין לו בנים מצות יבום או מצות חליצה וגזר בהם שאם יעשו החליצה לא יזדווגו עוד. והוא מחייבי הלאוין. והוא אמרו (ס"פ תצא) ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ובא הפירוש מבעלי הקבלה כיון שלא בנה שוב לא יבנה (יבמו' י':, ל"ב.). ובפירוש אמרו בפרק רבן גמליאל (נ'., נ"ב:) נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום, אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום. למדנו שהיבמה לאח לאחר חליצה חייבי לאוין היא אצלם. וכבר נתבארו דיני מצוה זו שם בפרק הנזכר ובמקומות רבים ביבמות.
<h2>דף יא:</h2>
המצוה הט"ו שנמנע האיש שזינתה אשתו תחתיו מלבוא עליה עוד. והוא אמרו ית' (תצא כ"ד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה כי תועבה היא לפני י"י. ואין האשה המגורשת נקראת הוטמאה בנישואיה לאחר אבל למדונו מפי השמועה כי אחרי אשר הוטמאה בנישואיה הוא לרבות סוטה שנטמאה שהעניין הוא לומר שמנע ית' שלא יוכל הבעל המגרש אחרי היותה לאיש אחר לשוב לקחתה ולא אחרי אשר הוטמאה בעודה אשתו בהיותה עמו שזינתה תחתיו כי תועבה היא לפניו יתברך ויתעלה. ובראשון מן יבמות (י"א:) אמרו דתניא ר' יוסי בן (כיפה) [כיפר] אומר משום ר' אליעזר המחזיר גרושתו מן הנישואין אסורה מן האירוסין מותרת שנ' אחרי אשר הוטמאה וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו אסורה אלא מה אני מקיים אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה. ופירשו מאי ונסתרה נבעלה ואמאי קרי ליה נסתרה לישנא מעלייא. והקשו ושאלו נבעלה בהדיא כתיבא בה טומאה ונסתרה והיא נטמאה והשיבו למיקם עלה בלאו. ובגמרא דבני מערבא (יבמות רפ"י) אמרו דר' עקיבא אמר הבא על סוטתו הולד ממזר המחזיר גרושתו הולד ממזר וזה ממה שידוע (יבמו' מ"ט.) דלרבי עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין. ונתבאר שזה מן הלאוין הוא. אבל הרב מדעתו בלאו שבכללות לא ימנה זה.
<h2>דף נ.</h2>
המצוה הי"ד שנמנע החולץ ליבמתו שלא יבא עליה ולא ישאנה אחרי הפרדה ממנו בחליצה. ואין העניין שיחזור עליה איסור אשת אח כיון שעברה מהם מצות היבום. שאם כן יהיה מחוייב עליה כרת כחיוב אשת אח שלא במקום יבום. אבל צוה ית' באשת אח שאין לו בנים מצות יבום או מצות חליצה וגזר בהם שאם יעשו החליצה לא יזדווגו עוד. והוא מחייבי הלאוין. והוא אמרו (ס"פ תצא) ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ובא הפירוש מבעלי הקבלה כיון שלא בנה שוב לא יבנה (יבמו' י':, ל"ב.). ובפירוש אמרו בפרק רבן גמליאל (נ'., נ"ב:) נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום, אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום. למדנו שהיבמה לאח לאחר חליצה חייבי לאוין היא אצלם. וכבר נתבארו דיני מצוה זו שם בפרק הנזכר ובמקומות רבים ביבמות.
